ארנון: אהלן.
עידן: היי. תגיד, מי זה האיש למעלה?
א: איזה איש?
ע: זה. (מצביע לחלון שרואים בו איש עם גופייה שנשען על עדן
החלון ומסתכל למטה).
א: זה הרומני מלמעלה.
ע: מה?
א: הרומני מלמעלה... הוא איזה איש שכל היום מסתכל לפה.
ע (מחייך חיוך רשע): בוא נעשה משהו כיפי.
א (מחייך חזרה): בוא...
שניהם ניגשים מתחת לחלון.
ע: היי! אתה!
הרומני מסתכל ועידן זורק עליו אבן.
רומני: הלו! מה אתה חושב שאתה עושה?!
א: את זה (ארנון זורק אבן שפוגעת לו בראש).
ע: או אולי... זה (עידן זורק על הרומני מכסה ביוב, אך מפספס
ושובר חתיכה מהקיר שמתחת לחלון).
א: מה  אתה עושה?! (זורק בנתיים עוד אבנים).
לא!
אבן
א: זורקים!
אבן
א: מכסי!
אבן
א: ביוב!
אבן
א: על אנשים
מכסה ביוב
הרומני מתעלף ונופל דרך החלון שבקומה השניה ומתרסק על הריצפה.
ע (מחייך): זה באמת היה כיף.
עידן מתחיל לבעוט ברומני המעולף.