ביום שיש בדאלאס טקסס, 22 נובמבר 63,
נרצח ג'ון קנדי שקראו לו "ביג אס", ירייה אחת בצוואר ושתיים בראש,
הלווייתו נערכה בסוף נובמבר, הארווי אוסוולד ירה בו מאיזו סיבה,
היינו בצופים שיחקנו כדורגל, דו"ח רצח מתחיל בלי מילת אהבה.
ביום שבת בתל אביב עיר בלי שמיים, 4 בנובמבר 95,
נרצח... כנראה פעמיים, שתי יריות מאקדח של מתנקש,
הלווייתו נערכה יומיים אחר כך, מטורף אחד ירה בו מטווח קצר,
היינו בבית, ישבנו סתם ככה, אחר כך הלכנו לבכות בכיכר.
כמה דמעות,
כמה נרות,
כמה שיגעון,
עוד אפשר לזהות,
כמה ימים, כמה חשיכה,
יעברו עד ש-,
הכל יישכח.
ביום ראשון במקום לא ידוע, 23 נובמבר 95,
אני כותב את השיר מתוך געגוע, לאן אסע עכשיו ומה אבקש?
הימים ימי זעם, יש אומרים שזה ככה, הימים ימי פעם עם ימי עכשיו,
איך תבוא מנוחה על ארץ הפחד, ורק השאלה מי עוד יירצח?
כמה דמעות,
כמה נרות,
כמה שיגעון,
עוד אפשר לזהות,
כמה ימים, כמה חשיכה,
יעברו עד ש-,
הכל יישכח.


שלמה ארצי