עצור! צועקת נשמתי
אל תנשק את השפתיים
המתקתקות של אהובתך.
שששחור.. לוחשת המפלצת שבי
שחור הלילה, שחורה הבדידות,
שחורים האשם, הכאב והעוני.
מדרון של פודינג ובלונים
ובחוץ ערפל
ואני מחליק במהירות עולה והולכת
ואין קרקעית, בינתיים
אין שליטה - רק כאב. עינויים.
ורק אהבה עוד יש. עוד מעט תמות גם היא.
אולי, בבקשה, אם לא קשה,
מישהו יכול להדליק את האור? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.