|
תלמדו להעריך את מה שיש כי שזה יעלם תשארו בלי כלום
אמיץ וחזק ממנו אין
ידע לא חסר לא
מזיז הרים באצבע
מרומם גבעות בנשימה.
אבי אדיר הוא,
מרומם את נשמתי
שמחה הוא נותן לי.
איה הוא עכשיו?
גדול וחזק, אדר ומרומם
את נשמתי.
כבר לא!
הוא איננו |
|
|
האדם, יש לו
אופקים. עם הזמן
האופקים שלו
הולכים
ומצטמצמים, עד
אין סוף, עד שהם
הופכים לנקודה.
אז אומר האדם:
זו נקודת ההשקפה
שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.