מיכל מלכה / הילד העזוב |
אהבתיך, כמו שלעולם לא תבין
ואתה - שרפת לבי העזוב
ואתה הלכת ולא אמרת דבר
ואתה הלכת, ואני - לבד
אתה, שהפצת בי אור
גרמת לי לרצות
התפלשת איתי על הדשא הקר
נישקתני במלוא התשוקה
חיבקתני כמו ילד קטן
לעולם לא תבין מה רע
הוא הטעם שבי השארת
העצבות שבי עוררת
הרצון לעוד ועוד ממך
השמחה הפכה לעצב
דמעותיי זולגות בשקט
חרש, חרש הן זולגות
לא טוב לי ככה
רוצה מקום אחר
שמשהו יאהב ויחבק
את הילד העזוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|