אסף אור / מפת שולחן |
היא לבנה ומהודרת, כמעט קדושה.
יש למפה שלי עיטורים עתיקים ותפירה מיוחדת באימרותיה
ופעם בשבוע אני נאלץ לרחוץ אותה.
יום זה הוא חג לחריצים הרקובים שקורצים לי ומחייכים אלי
בפה מלא רקב כמו ילדים אסורים שמחביאים מהבריות.
והם מביטים בי תמימים, נאמנים ואני גומל להם במפה לבנה, כמעט
קדושה.
לפעמים כששקט מאוד אני שומע אותם צועקים אליי.
כשסיפרתי לך עליהם את חייכת ונשקת אותי על השפתיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|