אביגיל נץ / עכשיו אני |
אהבתי את עצמי במקומות
שלא חשבתי שיש בהם קיום
רק כמה דקות עלובות
של חיים שנמכרים בזול
והחיוך שלי היה מרוח
על מדרכה ושברי זכוכיות
והשם שלי היה פצוע
על השפתיים הלא נכונות
איך חשבתי ששמלת הנסיכה
לא תירטב מטיפות הגשם
ושאני אמשיך לשחק באש
והעשן לא ישחיר את הנפש
אהבתי את עצמי במחיר
של סוכני האשליות והבלוף
תמיד זה נמדד בפרוטות
ולא קיבלתי עודף בסוף
הייתי מתקפלת ונפתחת
כמו מזוודה שנועדה לנסיעות
תמיד מוכנה ומונחת
בבוידם ליד האלכוהול
היום אני באה ממקום אחר
ושם אני נמצאת לבד
הולכת רק עם עצמי
ולא חוזרת אל אף אחד
האהבה שלי יותר חזקה
מהבזלת בלב כדור הארץ
ואני לא נכנעת לשתיקה
ולא להבטחות של בני החורף
היכן שאמצא והיכן שלא
השמחה תכסה את גופי
כמו אדרת מקטיפה מבריקה
כיאה לנסיכה בגילי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|