אם הדרך קשה
להגיע אליך שוב
כשמשהו רע לך
וקשה לך לספר!
כמו שלך בא
ואתה לא רוצה להגיד
לי שוב!
שיר ועוד שיר כתבתי
בשמחה,
בעצב
ברוגע,
בכעס
כשרע,
כשטוב
הייתי באה וסתם ככה מתחילה
לכתוב!
בלילות לך כתבתי
ושאלתי שאלות
האם נמשיך לטעות?!
אילו רק היית יודע כמה שיר
אומר,
כמה אליי הוא מדבר!
כמה כל מילה ומילה בשיר,
תמיד תקווה בי תשאיר!
מוציאה את כל הרגש,
בשיר, סתם כותבת!
כותבת את כל מה שאני מרגישה,
כותבת, ככה בלי בושה!
ורק לאנשים כמוך,
לקרוא זאת,
אני מרשה!
הוורוד נמחק פתאום!
שמו עליו שחור!
שחור, צבע בלי רגש!
שחור, צבע של
רוע, שנאה וכאב!
צבע שעכשיו אצלי בלב...
צבע שכשאני רואה אותך
אני רואה אותו!
צבע שגם אם תרצה
לא יוכל להימחק בחיים!
צבע שאני יודעת
שרק אני יוכל לבוא ולהעביר
מעל,
קו של כל מיני צבעים!
צבעי הקשת,
צבעים חיים! |
