אבא אמר לה שכך צריך להיות
שהוא רק מלמד מה צריך לעשות
שכך היא תוכל לחיים להתרגל
ושאיש בעולם אותה לא ינצל

היא הרגישה לבד לא יכלה לספר
קיוותה שיעבור והמצב ישתפר
אך בפנים זה כרסם לא נתן מנוחה
המצב שלה מביש וגורם למבוכה

יש דברים שכדאי פשוט לטאטא
מתחת לשטיח זה נשמע יותר יפה
לא סיפרה שום דבר, היא ניסתה לרצות
ובלילה כשלבד נותר לה רק לבכות

לא יכלה יותר לשאת בתוכה את התחושה
רצתה להיקבר כבר מרוב הבושה
היא ספגה השפלות ואז הרגישה אשמה
לא רצתה שידעו ויעשו מהומה

גם אימא ידעה אך לא אמרה מילה
רק כל לילה בשקט אמרה עוד תפילה
מבחוץ הראתה שהמצב תקין
"אבא אוהב ולחיים אותך מכין"

יש דברים שכדאי פשוט לטאטא
מתחת לשטיח זה נשמע יותר יפה
לא סיפרה שום דבר, היא ניסתה  לרצות
ובלילה כשלבד נותר לה רק לבכות

כך בשקט בשקט היא חיה את חייה
לאיש לא סיפרה על ימי נעוריה
שמרה על הסוד שלה ושל  אבא
הסוד הנורא שכל כך פגע בה

"בשקט בשקט, לא מעיר את השכן..."/ הדוב והנחש אביתר בנאי