[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניסן עדי
/
קורבן אופנה

תמיד היא הייתה ילדה חסרת גבולות
וכולם תמיד אמרו לה שלא כך צריך להיות
שצריך למצוא גבול בין החלום למציאות
לדעת להבדיל בין אהבה לבין התלות
לראות ת'קו הדק בין הכבוד לגאווה
להעריך את ההבדל בין אשליה לבין תקווה

אבל היא לא הקשיבה לאיש מעולם
חשבה שהיא יודעת יותר טוב מכולם
חלמה על דוגמנות, על תהילה ועל הזוהר
קיוותה תמיד להיות גאוותו של כל הנוער

הם קיוו שמילים יוכלו אותה לשנות
ושוב הם אמרו לה, המשיכו לנסות
שצריך למצוא גבול בין הרצון והיכולת
לדעת להבדיל בין סתם בלבול למערבולת
לראות ת'קו הדק בין הרזון לאנורקסיה
להעריך את ההבדל בין התעסקות לבין אובססיה

אבל היא לא הקשיבה לאיש מעולם
הייתה כבר מבולבלת, המחיר שלה שולם
היא הפסיקה לאכול חשבה שזה יעזור
היא הפכה לשבר כלי והחלום כבר לא יחזור

היא הייתה ילדה יפה, אך לא היו לה שום גבולות
הפכה קורבן אופנה כמעט כמו כל האחרות
רצתה לחיות בזוהר, לחיות את החלום
ואז גילתה במציאות שאין כזה מקום







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה להיות
גזענים?





קפה שחור


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/4/04 14:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניסן עדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה