אפי כהן / שלווה |
הים ניגן לה, כשביקשה מעט שלווה.
מטירוף השגרה בעינייה הוא נראה כאדם.
לעתים שלו לעתים סוער
כל פעם משתנה בשלהי הקיץ החמים,
מזמין אליו אורחים רבים.
בחורף נושק הוא לסלע ולהר כך הוא מנגן ושר.
מתקרב לחוף ונסוג לאחור.
זה הים שנראה כעת , כאדם.
לעתים שלו לעתים סוער כל פעם משתנה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|