לכולם סיפרתי שאתה הכי מושלם, הכי יפה, הכי אוהב, הכי מתחשב,
זה שתמיד שואל- "מה שלומך?" עם התעניינות אמיתית, זה שתמיד
יהיה בכל מקום בשבילי, זה שתמיד יחבק ויאהב, זה שתמיד ינחם, זה
שיעזור ויתמוך, זה שיהיה שלי...
זוכר את אותו יום ששמעתי שהכלב שלי נפטר? חזרתי מהטיול ואתה
היית איתי, התחלתי לבכות ואתה חיבקת אותי חזק ולא נתת לי
לבכות, ניגבת לי את הדמעות, ליטפת והיית איתי...
ושרבתי עם החברה הכי טובה, ועם אמא, אתה ישבת לידי, חיבקת אותי
ואפילו בכית איתי.
ועכשיו, אתה כבר לא פה, אתה כבר לא איתי ואני, אני נשארתי לבד
עם הכרית שלך שמלאה בדמעות. אתה הלכת מבלי להתחשב, מבלי
להתעניין, אתה כבר לא שלי!
מי ינגב את הדמעות? מי יחבק חזק? מי יאהב וידאג? מי יהיה רק
שלי?
נותרו הזיכרות, רובם יפים, התמונות מהטיולים, ממלחמת הקצפת
שעשינו..זוכר? ב-4 חודשים שלנו.. נותרו הכרטיסים מהסרט האחרון,
הכרית שלך אבל ליבך אבד..
ליבך נמצא עכשיו אצל מישהו אחר, לקחת את ליבי ועזבת, הותרת
אותי לבד, בוכה ודומעת, בלי ליבך ואהבתך!
מי יענה כשאני יתקשר? ומי יבקר שאני יתגעגע? מי יחבק וינשק?
אתה הלכת, מבלי להתחשב, העדפת את המוות עליי!
אתה יודע, אומרים שאלוהים לוקח רק את הטובים ביותר.. זה נכון!
הוא לקח אותך אהובי, ואותי השאיר לבד! אני לא טובה בשבילו?
שיקח גם אותי..
נשבענו שנהייה תמיד ביחד, בחיים ובמוות, שיקרת! הלכת בלעדיי,
בלי להיפרד!
תמיד אמרת שאתה רוצה שאני יהיה מאושרת..שוב שיקרת! שוב גרמת לי
להאמין-אני כבר לא מאושרת!וגם לא רוצה להיות.. אהובי עזב ואני,
אני נותרתי לבד!
היום ההלוויה, אני הייתי אמורה לשכב לידך, להיות איתך! גם
במוות...אני יהיה לצידך-יראה את עייניך עצומות, ידייך הרכות
משולבות, שפתייך האדומות סגורות, פנייך העדינות לבנות ואתה,
אתה כבר לא מחייך אליי, כבר לא מנשק אותי וכבר לא מסתכל
אליי..
זה  כואב, כואב לאבד את הלב, כואב להיפרד וכואב לאבד מלאך..
היית המלאך שלי, אז למה אלוהים לקח אותך? באיזה זכות?!
יפה שלי, מה אני יגיד להורייך? אתה מצפה שאני יעמוד בכל זה
לבד? בלי עזרה ותמיכה ממך? בלי החיבוק האוהב שלך? אני לא רגילה
לזה..
איך? איך הלכת?
אפילו תודה לא הספקתי להגיד לך! תודה על האהבה, תודה על
התמיכה, תודה על שהראית לי איך באמת נראה העולם, תודה שהיית
חבר טוב, תודה שהיית כמו אבא שמפנק, תודה שהיית בשבילי תמיד,
תודה על הליטוף העדין, תודה על אותם הנשיקות ותודה לאלוהים
שהפגיש ביינינו. אבל הוא כנראה לא שמע שמתנות לא לוקחים
בחזרה!
ואתה, אתה הבטחת שלא תשקר, שלא תשאיר אותי לבד, שלא תהיה עם אף
אחד אחר, שתמיד תאהב ושתמיד תהיה איתי!
דיברנו על חתונה, דיברנו על ילדים ומשפחה, אתה הלכת ואני נשארת
לבד- עם החלומות והתקוות..
השארת אותי לבד לסחוב את כל הנטל והכאב הזה ולהיפרד לבד
מהכול.. למה?
יפה שלי, אני יבוא בקרוב- אני מבטיחה! ונקים משפחה ובית והמון
ילדים שם-למעלה!
חכה לי...בבקשה!
וביינתים, תשמור עליי מלמעלה ותנסה להיות איתי, תוריד את הכאב
ממני ותנסה לחזור לכאן, אלי..
אני יבוא ושוב יהיה שלך! אבל ביינתים, תרגיש טוב אהובי, תהיה
מאושר והכי מושלם- כמו שהיית עד עכשיו תמשיך לחייך, שהמוות לא
יקח ממך את החיוך, תשכב על משכבך בשלום.. וחכה לי!

שלך, לתמיד..
אני