רונן רותם / דבר אל המחר |
לא יהיה המחר אם לא יהיה לי דבר
אצבעותיי מחטיאות את הקלידים הנכונים
העיפרון נשבר אז לכמה מילים.
העצב היה ונשאר
אם לי עצב היום כבר לא יבוא המחר
שערי הנושר אל עלי השלכת
רגליי על השביל בסירובם מללכת.
אין לי עוד זמן ומקום
ואין מלפתור החיים מה טומן בו יום
פנס בודד המושך בעדו פרפרים
גם הדם מושך אנשים בודדים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|