הכניסו את הילדים לבתים
הגיפו וילונות, הסתגרו בחדרים
נשקו ליפותיכם ואמרו מילה טובה
נצלו את הרגע לשמוע קול דממה;
מתכוונים בליבם להרוס
ובעיניהם מתכוונים לשקר
גיבורי הקהות שבים
כסו את עיני הילדים
צנופים מחשש ומסביבכם הצינה
רכבת שנוסעת יותר לא שבה
נשים ליקיריהן בוכות ברעדה
למצב זה אין חלופה;
מתכוונים בלבם להרוס
ובעיניהם מתכוונים להשמיד
בבית השכנים כבר עברו
גם הגברים נהי בכו
דמעות לא כיסו על מספד תמרורים
הבית הפך למקום מיגורים
הדור הבא יתגונן, לא כמותנו תמימים
מעשה אבות אולי סימן לבנים;
הם מתכוונים בלבם להרוס
להשליכנו כצאן עזאזל
אגלים כיבו בערה, דמעות כבשו בעתה
הלומים ובלויים עוד נבוש כעוללה |
