|
קוביות שוקולד מתקתקות
נמסות בפי
עומדות דוממות כשאני שוזרת
בהם
חוטי דם עדינים
נרקמים יחד
בתובנה של מתיקות שנגמרת
ודם
לצמת אופי ארוכה
שחונקת את צווארי
תלויה על נימים קרועים
מתנדנדת אל תוך עצמי |
|
החיים הם כמו
טלויזיה:
אם נמאס ממשהו
אחד, מעבירים
לערוץ אחר.
כשלא שומעים
טוב- מגבירים את
הווליום,
ואם אין
טלוויזיה בבית,
אז פשוט מעבירים
את הזמן בנסיון
לחפש משמעות
עמוקה ונסתרת
בפתגמים מעין
אלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.