כל יום את עוברת
לא ברחוב
כל יום את מדברת
לא בטלפון
אני רואה אותך
בלי להסתכל אותך אפילו
ואפילו שאני לא מדבר
אני כל הזמן אומר
אני לא יודע מאיפה זה בא
אני לא יודע מתי זה ילך
אני יודע שאני צריך תשובה
ואני יודע שהיא לא תשנה דבר
כך כנראה נועדנו להיות
את בקצה שלך ואני בשלי
בנינו חומות שונות ומשונות
חומות של היגיון ורגישות
אין לי כבר מושג
מה עובר במוחך
ואין לי רצון לנחש
הייתי רוצה שתגידי בעצמך
גם בלי לדבר
אני עדיין אומר
אומר לך כל מה שאני מרגיש
אבל את לא שומעת כנראה
אני רוצה להיות לידך
לשמוע את כל מחשבותייך
לספר לך על הימים של הגשם
על ימים של קיץ ושל ילדים
אבל כנראה שאת לא רוצה
את לא מדברת וגם לא אומרת
את שלך סיימת
וכך גם אותי
וכנראה שזה מוקדש לך
שאם אי פעם תשני את דעתך
תדעי איפה אני
גם בתוך הייאוש הקשה ביותר שלי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|