אם רק היה לי אומץ לעזוב הכל ולהעלם,
לא לתקופה קצרה,
לתמיד.
לוותר על כל האהבות, הרצונות, הרגשות,
לשכוח מכל הזכרונות,
היפים והפחות יפים,
פשוט לאזור קצת אומץ ולהתאבד.
עד עכשיו חשבתי על זה, והמחשבה נראתה לי כל כך רחוקה
ומבוזבזת.
כל כך הרבה סיבות לחיות.. למה לרצות למות, ועוד לעשות את זה
לעצמך?
עכשיו פתאום המחשבה נראית לי הגיונית לגמרי.
הרגשה כאילו אין לי מה להפסיד יותר,
למרות שיש לי הרבה.
הרגשה שהגיעה מסיבות טיפשיות אולי,
אבל מה שמטריד אותי זה שהיא קיימת.
זה מפחיד אותי
יש לי חשק לצאת מזה,
אבל אנלא עושה את זה
וזה עוד יותר מפחיד אותי,
אבל אין ממה לפחד.
הרי אין לי אומץ.