פרח לאופוטרוב / חלון הראווה שלי |
להרגיש -
את המוות,
הנגיש -
של
שפיותך.
בוא אלי,
במסווה של -
אהבה,
גמור איתי בצל -
עונג
בדידותך.
חבק אותי,
כאילו -
אין מחר
למרות,
שבעצם,
אין אפילו היום.
עזוב אותי,
שבורה,
כבובת חרסינה -
עייפה,
מוצגת לראווה,
בחלון בגיהינום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|