פרח לאופוטרוב / הרגני מהר! |
המציאות קשה מנשוא
חבק אותי -
ואשכחה בתום.
תן לחרבך
ללטף צווארי ברכות,
כמו בימים -
עברו.
הרשה לשתי -
גופותינו הצנומות
לגשש זו את זו,
מעבר לחושך,
בכדי להלחם -
בלי מחשבות,
ולהרגיש -
בלי גבולות.
דקור אותי בלבי,
צפה בדמי,
כורע ברך -
לאנושיותך הדלה!
אהובי!
הקרבתי קשה מנשוא
הגיע זמנך,
הרגני מהר -
לפני שדמעותיי,
יאספו חרבך -
לחיקי ההזוי,
ואהרגך בחום!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|