רפי, חבר שלי, הוא הנהג של המנכ"ל של חברת התקשורת הכי גדולה
במדינה. כל יום ב- 14:00 הוא בא לאסוף אותי מהמשרד ולוקח אותי
הביתה במכונית השחורה. רפי אומר שכל הזכוכית מסביב לא ניתנת
לשבירה, אפילו אם מישהו מנסה לירות עליה.
הוא וחבר שלו שמוליק המחסנאי כל היום מסתלבטים על הפקידות
בלשכת המנכ"ל ומשתוללים במכוניות. יום אחד, הוא ושמוליק לקחו
את הרכב ויצאו לסיבוב בתל אביב. הם רצו לדעת מה יקר אם באמצע
הדרך על איילון הם ישלבו הילוך לרברס. רפי סיפר שהמנוע נפל,
אבל לא קרה לו כלום.

רפי אוהב לאסוף אותי מהמשרד. הוא תמיד מקפיד ללבוש משהו יפה
לפני שהוא מגיע. הוא אוהב סגנון ספורט-אלגנט, אבל איך-שהוא
תמיד יוצא לו להיראות כמו ערס. אבל לא איכפת לי, כל עוד הבנות
רואות שיש לי חבר קבוע.
ביום השנה שלנו רפי קנה לי שרשרת לב שבור, חצי לי וחצי לו. הוא
ראה מיד שלא אהבתי את זה ועשה עצמו נעלב. בתכל'ס אני יודעת שכל
מה שהוא רוצה זה שסוף-סוף נשכב. אני ורפי ביחד מתקופת הצבא.

רפי אמר לי שהוא אוהב אותי ושאנחנו יום אחד נתחתן. יהיה לנו
בית גדול, בית פרטי, עם חצר גדולה ועם עצי פרי וכלב. יהיו לנו
שלושה ילדים. גם אימא ואבא של רפי מאד מצפים לזה. אימא של רפי
אומרת שכדאי לי להיות מורה. ככה אני אחזור הביתה כל יום ב-
13:00, ובחגים יהיו לי חופשים, וזאת הדרך הטובה ביותר לגדל
ילדים. אימא של רפי קיבלה מאבא של רפי מגהץ ליום הולדת. היא
אומרת שטבעת יהלום לא תעזור לה. גם ככה היא שוטפת כלים ועושה
כביסות כל היום.

רפי לא בחור יפה במיוחד, הוא גם צוחק כמו אידיוט. החלום של רפי
זה להתקדם בחברה ולהיות מנהל יחידת הלוגיסטיקה. זאת אומרת, הוא
רוצה להיות הבוס של שמוליק. לשמוליק מצידו זה לא איכפת.
רפי מרגיש שאני הולכת להיפרד ממנו, אז הוא לוקח אותי לכל מיני
טיולים שקשה לנהוג בהם. הוא נוהג ואני יושבת לידו. רפי מספר
שהיום הוא מסוגל לעלות לרמת הגולן בכביש פתלתל ובעת ובעונה אחת
לאכול שווארמה בלאפה ולשתות קולה, והוא באמת עשה את זה. רפי
מראה לי שהוא מסוגל גם לחבק אותי וגם להעביר הילוכים. שמוליק
וחברה שלו יושבים מאחור ומצחקקים.

אני לא אוהבת את רפי. אני נפרדת מרפי היום. אני יודעת שהוא
יהיה שבור. הוא לא יבין למה אנחנו נפרדים. הוא בטח יבוא למשרד
לחקור אותי שבוע הבא. שמוליק בטח יגיד לו לתת לי לנשום ושאני
אחזור אחרי שבוע על ארבע.