|
יש לילות
בהם יד עלומה
מסירה
אצטלת נעורים מזויפת
ועוטה בחמלה
אדרת שנותיי על כתפיי השחות
מסב אז פניי לאחור
ובוחן פחים יקושים
בדרך העקוב אשר צלחתי
מישיר המבט אל אמות המידה
אשר הנחו פעמיי עד הלום.
חש באושר מקל על משא השנים
ובאור ראשון נרדם כמו תינוק. |
|
|
"אז... אתה הולך
למרוד
באנטיוכוס?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.