ישבתי על החוף
ובכיתי לבד
הרגשתי שפתאום מגיע הסוף
והוא מסתכל מהצד.

הגלים רעדו על שפת הים
והכאב רק התחזק
הרגשתי איך שנעצר העולם
ואת הלב ממשיך ודופק.

ציירתי על החול את שמך
ובכיתי על הכתוב
הדמעות מחקו את זכרונך
ושמך נותר בליבי כאוב.

עם סיגריה תמימה על החול
לוקחת עוד רגע ונושמת
נזכרת במה שהוא אמר אתמול
שכטה אחרונה והסיגריה נגמרת.

השמש שקעה ונשארתי יושבת
בתוך החושך שמסביבי הפסקתי לתהות
עכשיו אני כבר לא חושבת
רק חונקת את עצמי כדאי להפסיק את הדמעות.