כשתלכי
אני אקמול
כמו פרח שמשווע
לשמש, למגע
לטיפה של מים
בים של דמעות

כן, אני
לא מתבייש
לשאול קלישאות
כדי להביע
גודלו של חלל

לב דואב, אנושי
נפש כמהה
לנשיקה
נשמה שנותרת ללא מענה

כן, אני
לא מתבייש
לדבר גם על מין
על דברים שבינו לבינה
ואם תלכי
מי יידע
מה יהיה עוד איתה
אהבה אהבה אהבה

כשתנסקי לשמיים
ותנשקי ארצות
רק עשי לי טובה
ואל תשכחי
ג'קוזי וצימר
אולם חשוך ופופקורן
שפות שהמצאנו
מסעדות מפוארות
מיטות חמות שבהן התארחנו

לאילנה, שאכן עזבה בסופו של דבר, ומטיילת לה עכשיו בערבות
אוסטרליה

מחובר להנשמה מלאכותית,
הריאות לא עובדות
הלב בקושי מחזיק

נפשך חזקה וסוערת
הלומת קרבות
של שמונים ושתיים שנים
שלא נגמרים
גם
בשנתך הכפויה

פה
על התפר הזה
שבין היש והאין
בחר בחיים

פה
על הקו הדק והלא ברור
מפציר בך אני,
בן דור שלישי,
בשר מבשרך:
אל תאמר נואש -

נחיצותך
למחזור חיינו, ילדייך
חשובה מכל דבר אחר

שתיקת האדמה
שתיערם על גופתך
תמתין לך לנצח נצחים

המצבה לא תברח
גם לא התולעים
אנא, בחר בחיים

לזכר סבי עליו השלום, צבי גרוס ז"ל, שלא התאושש מניתוח קשה
שעבר בפברואר השנה, וב-15.3, אחרי קרוב לחודש של תרדמת, נפטר,
והותיר את כולנו יתומים