עמית גולד / עומד לבדי |
עיניה הירוקות הביטו בי בעצב,
בעת שלחשה את המילה הכאובה:
"שלום, אני עוזבת",
ואז הסתובבה ולא חזרה.
הוספתי לעמוד כך עוד דקות מספר,
מבין ולא מבין מה שקרה זה מכבר.
כיצד זה יתכן - אני נמצא לבדי,
כשרק לפני שניות מספר עוד היית שלי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|