|
שערי נושר ממני
בזרזיפי מוות כהים
פעם היו לי שרירים בבטן
ואז
הפסקתי לצחוק והתחלתי לשתות
ונניח שכבר איני בוכה בלילות
ונניח שכבר לא בועטת בקירות
תיכף תאמר שאני ודאי מאושרת. |
|
|
"בוינק, בוינק,
הלא בוינק טוינג
הוא,
הלא נקפצה הלוך
ושוב,
בוינק"
חרגול עומד על
עלה ומנסה
להרשים חרגולות
אינטלקטואליות
בבקיאותו בשירה
בוינק-מודרנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.