לפעמים זה מרגיש שאין צורך במילים ואז אני פשוט שותקת בעוצמה
ובדמעה הזולגת מעבירה המון תחושה ובשתיקה שלי אני אומרת הכל כל
מה שבמלה המדוברת זה לא יכול ואני רוצה משהו שיבין את המסר
בשתיקה. משהו שבשערי לבי יכנס ויגע ויפריח שם ציפורי גן עדן
ובדרכו העדינה ירכך את הצלקות ויאחה את הפצעים וידבר איתי גם
כן ללא מילים. פשוט להרכין ראש בזרועותיו, פשוט לדעת שלנצח
נשאר יחדיו. שבויים בחיבוק, כלואים בשתיקה ומבינים זה את זה
בפשטות שבמגע. עטופים בתוך מבט, מתמכרים לליטוף שלא נגמר,
מכושפים בממד שבו אין זמן. לפעמים אין צורך במילים - כך זה
מרגיש, בכדי לתאר מה מתרחש בקרבי ושם הכל גועש וסוער ושם כל
נים מדם התרוקן ושם צריכה להיכנס אהבה כשאותה אני מזמינה
באמצעות השתיקה. |
