לך...
ההליכה הגאה והאצילית שלך,
הביישנות במסווה של אדישות והתנשאות.
השובל של רושם ,גאווה והערכה שאתה משאיר אחרייך.
איך שאתה תמיד חייב להיות צודק ,
ולהגיד את המילה האחרונה.
למרות שאתה יכול לשגע אותי ולסובב לי את הראש,
יש בך למרות הכול רצון להקשיב והבנה.
משהו בך מערער חלק מחושיי , מביא אושר לעיניים.
איך שאתה מאתגר אותי ועושה את זה כול כך קשה
אך נפלא להכיר כול פעם חלק אחר שלך.
איך שאתה כאילו מבין את הכול ומסביר הכול בהיגיון.
איך שאתה לא נסחף אחרי רגשות וכול כך מחובר למציאות.
לפעמים ציני עד כדי כאב,
ולפעמים מלא בהתלהבות כמו ילד קטן.
אתה כול כך אדיש ועדיין איכפת לך.
אתה מתחמק אבל אף פעם לא בורח.
כמה שאתה קרוב ככה אתה רחוק.
כל פעם שנדמה לי שגיליתי יותר,
אני רק מבינה כמה אני יודעת פחות.
פשוט מרשים.. מדהים.