דפיקה בדלת. זו בטח היא! תיגש אל הדלת, תזמין אותה להכנס,
תתנהג יפה! "כן, אפשר להכנס."

אני שומע את הדלת נפתחת, נסגרת. צעדים על עבר החדר, היא
מופיעה. תעשה משהו! תנשק אותה! אתה רוצה את זה! חבק אותה!
תרגיש את עורה הנעים! לחצתי לה את היד. "אז, מה שלומך? מה
עשית?" היא שאלה. ישבתי פה וחשבתי עליך! חשבתי על מה שאני כל
הזמן רוצה להגיד לך אבל מעולם לא אמרתי! "סתם, שום דבר".
"שיחקת עוד הפעם באחד המשחקים שלך, הה?" לא! ישבתי פה ורק
צפיתי בתמונות שלנו מהטיול האחרון! "אה... כן".

"טוב, אתה רוצה לעשות משהו?" כן! אני רוצה לעשות כל דבר שישמח
אותך! אני רוצה לאהוב אותך! אני רוצה להיות שלך! ואני יותר מכל
רוצה שאת תדעי את כל זה! "אמ... לא משהו מיוחד". "אה, אז למה
הזמנת אותי אליך?" כדי להגיד לך מה אני מרגיש! כדי שתדעי עד
כמה אני אוהב אותך! מה אני מוכן לעשות למענך! שאני רוצה
שתרגישי לגביי את מה שאני מרגיש לגביך! "אה... אני לא זוכר
כבר, שכחתי". "אוף, בשביל זה הבאת אותי הנה? אני הולכת!" קום
אליה! תתפוס אותה, תחבק אותה! תנשק אותה! מהר, לפני שתעזוב
לתמיד! הזדמנות אחרונה! הדלת נטרקה.

עוד סתם ערב... שלא קרה בו דבר מיוחד.