שני מיכאלי / טיול לילי |
בשתיקה רוגעת
כשרק אור הירח ממעל
ואוויר צח בריאותנו
איך לא חששנו להלך במסילות המוות
איך בטחנו זו בזה
איך ללא מתחים הכל היה נעים יותר
גם השתיקה
איך זחלנו בשדות קוצים
ויצאנו ללא שריטה
רטובים עד לשד עצמותינו
קפצנו לנו בין תחושה לתחושה
איך רעדנו
ואיך עטפת אותי בך
ישועת בדידותי אתה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|