אחחחח ליאור ליאור, מאיפה אני יכול להתחיל?
ליאור היה פעם חבר קרוב קרוב, קשה אפילו לדמיין מה עברנו יחד!
לא משהו קיצוני מידי אבל ארבעה חודשים שהיו מלאים בשינויים של
מקצה לקצה.
את ליאור הכרתי כשחבר טוב עבר לגור עם ליאור בדירה מושכרת בתל
אביב. ואני באותה תקופה ההיתי נפקד מהצבא, ואורן התקשר אליי
ושאל אם אני יכול לעזור לו להעביר דברים מהבית של ההורים לבית
החדש.
ואני כמו חבר טוב כמובן שעזרתי, וככה פגשתי את ליאור פעם
ראשונה.
היה ביננו איזה קליק (ואני לא הומו) אבל משהו כזה מוזר, פשוט
התחברנו ישר. אולי זה בגלל ששניינו אוהבים את אותה המוסיקה,
ושניינו מנגנים על תופים?
בכל מקרה התחלנו לדבר ממש הרבה וראינו שאנחנו מסכימים ברוב
המיקרים, והינה יש לי חבר חדש, סבבה.
ליאור ואני ההינו מבלים המון, ואולי אפילו יותר מידי.
אורן קצת נעלב אבל הוא התגבר ונשאר חבר שלי כרגיל.
לליאור ואורן היו המון בעיות בדירה, הם פשוט לא כל כך הסתדרו.
כל אחד עם השטויות שלו. ובאמת שניסיתי שלא להכנס לזה אבל הם
הכניסו אותי כל פעם לצרות שלהם מחדש.
וביקשתי שלא.
קיצר, אני וליאור המשכנו להיות חברים כרגיל.
יום אחד ליאור נתקע בלי כסף לסיגריות, ולפני זה בידיוק חזרנו
מהקט בלו. טוב, אז אנחנו יושבים אצלו בדירה, כבר איזה ארבע
בלילה פתאום הוא שאל אותי אם אני רוצה לעזור לו להשיג כסף.
אז שאלתי בפליאה "איך לעזאזל אתה רוצה להשיג כסף עכשיו"?
בוא נאסוף בקבוקים עד הבוקר וכל מה שיהיה לנו נחזיר לסופר
ונתחלק חצי חצי.
אז אמרתי "טוב נו יאללה בוא"! ויצאנו לרחוב והתחלנו לאסוף
בקבוקים בכל תל אביב.
בהתחלה היה ממש מגניב, ועשינו שטויות וכאלו, ופתאום אני רואה
שהשמש מתחילה לעלות.
אז שאלתי את ליאור "תגיד לי בשביל זה עברת לתל אביב?
בשביל לחפש בקבוקים באמצע הלילה"?
לא היה לו מה להגיד, אז הוא פשוט שתק.
אחריי החוויה הזאת הוא התחיל להפתח קצת יותר וסיפר לי מה הוא
עבר כל החיים שלו.
דברים מחרידים שלא ההייתי מאחל לאף אחד!
יום הוא שאל אותי אם מתאים לי לנסוע עוד שעתיים לצפון, ואני לא
יודע מה לענות אז אמרתי "טוב יאללה בו, רק שאין לי כסף אז אם
אנחנו יכולים להתארגן על משהו".
הוא אמר בסדר יאללה עליי, טוב אמרתי. השעה היתה עשר בלילה ואני
בדיוק התעוררתי משינה.
אבל מה שכן בשעה שתיים עשרה אנחנו כבר בדרך לצפון, עם עוד חבר
שהחליט להצטרף ברגע האחרון.
אני מוכרח להגיד שהיה שם ממש מגניב.
וליאור נפתח אליי יותר ויותר, והרגשתי שהוא מתחיל ליהיות
תלותי, ועוד בי, באמת מצא לו במי להיות תלוי, אני הבן אדם הכי
לא סובל שיהיו תלויים בו.
ואז שמתי לב שהוא ממש מתחיל להכניס אותי לבעיות שלו כאילו אני
זה שיפתור לו אותם, ומאז הוא התחיל לשחק אותה איזה מסכן רק כדי
שיהיה לו על מי להישען.
זה הגיע לרמה כזאת שהוא אפילו התחיל להמציא בעיות וכל הזמן היה
מרגיש שהוא מסכן.
זה כבר הגעיל אותי, ולא יכולתי לקבל את זה יותר.
מאז אני לא מדבר עם ליאור וגם לא ראיתי אותו המון זמן, אבל
הרבה פעמים אני חושב שעם כל השטויות שלו הוא לימד אותי הרבה
דברים על החיים, ועל מה שאנשים צריכים או מוכנים לעשות מעצמם
רק בשביל לקבל יחס ממישהו.
אני מאחל לליאור את כל הטוב שבעולם, ושיאמין בעצמו, ואולי כדאי
שיתבגר קצת. (ותאמינו לי שמי שמכיר אותי לא היה מאמין שאני
אגיד כזה דבר).