|
עוד שנה עוברת
ואותותיה על פני
גדלה בצל תמונותייך
וזיכרונות דהויים.
ערוותי נהיית ערוותך
שדי - שדייך
וידיי מקבלות את צורת ידייך.
כרוח רפאים ברא אותי האל,
לבנה ובדמותך.
כל שנה נחרץ קמט נוסף בפניי
וקרבה אני אלייך. |
|
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.