אביב רוזן / שאיפה |
בשם החברה שנהרסת והולכת, אלוהים יודע לאן.
ונשמתי האכפתית, המיושנת.
אני לא רוצה לסיים את חיי ולהיות עוד מספר בסטטיסתיקת
טריליון.
בלי ראוותנות, רק שביל של חיוכים שישאר כאן אחריי.
להיות משב רוח רענן שיפיץ טוב לכל עבר.
העלה שנשר, סימל את הסתיו- לסמל דבר במקום הזה.
כשאין מים הפרח קמל. שלא אנבול כפרח. שאשתה מן החיים כפי שהם
שתו ממני.
להיות הגשם הראשון שיפריח אביב באמצע אוגוסט.
אמן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|