"אורית, הרופאים אומרים שאת שומעת... אני לא יודע כי אני לא
מאמין בזה, אבל רק כשאני מסתכל עלייך אני מבין בעצם מה הם
אומרים, את מסוגלת לשמוע אך אותי את לא רוצה!
אני ידעתי מאותו הלילה ה-13, שעמדתי על הבמה והקהל שמולי מנה
20 איש ולא האמנתי שהמצב יגיע ככה... לא, זה לא קשור!
אורית, אני לא יודע מה עובר עליי, אני נשבר בלעדייך. אני מגיע
הביתה אחרי חזרות מפרכות ואני בא למקרר להוציא משהו לאכול,
ובסוף אני מוצא את עצמי מדבר עם יהב בטלפון, עם בקבוק בירה חמה
כמו שתן ופסטה לא מוכנה, ומנסה לנחם אותו שלפני 20 דקות נודע
לו שאחותו נהרגה בתאונת דרכים. הוא פתאום אמר לי שהוא רוצה
לעוף וניתק את הטלפון...
וזה לא הכל! אני גם לא מצליח לישון! אני כל הזמן חולם עלייך,
ובחלום רץ הקליפ שהקלטנו שנה שעברה, שבו את מענה אותי כל הקליפ
ואנחנו הזענו, והצלפנו אחד בשני, ונשכנו והתחבקנו ו... מה?! זה
לא קשור, סליחה... ובחלום, בסוף הקליפ כשאת אמורה להפסיק לענות
אותי ולתת לי נשיקה, את פשוט ממשיכה להצליף בי עד שאני
מתעורר...
אני לא יודע מה עובר עליי... בעצם אני לא יודע מה עובר עלייך!
את אמרת שאת לא מבינה! את אמרת לי לקחת את אותה פניה! הכל
בגללך! אני שונא אותך... שונא אותך!
אבל אוהב אותך כל כך שאני רוצה להיות עכשיו לצידך..."

-מוקדש לידידי תום.