|
אתה חשבת שזה גמור
הרגשת שכבר הכול סגור
הכול עניין של זמן
אחת שתיים והופ
3 ילדים כלב ותינוק
אבל המציאות עולה על כל דמיון
גם מה שנראה סגור
יכול להפוך בין רגע לעבר
חלום שהיה ותו לא
ועכשיו אתה חי בין הפטיש לסדן
בין הזייה למציאות
מחכה למתנה הזאת שוב
אין ספק שכבר ניסת הכול
הרגשת, חשת, הוצאת את כל השאול
עכשיו נותר רק להגיד
עד מתי
מתי אוכל לקבל את מה שמגיע לי
עוד לפני שידעתי מי אני
מתי אוכל לראות את האור בקצה המנהרה מהצד השני
ולהגיד שם הייתי
עכשיו את איתי |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.