סיפורו של שקר.
הכל החל מסתם מחשבה, שהתפתחה לשקר קטן בתוך הראש שלי, ואז ללא
בעיות הוא עבר כך סתם לפה, ומשם הוא קיפץ לו לעבר אוזנו של
אחר, ואחר כך הוא עבר לחברים ולמשפחה, ואני כבר לא יודע איפה
לקבור את עצמי כי אני כבר מאמין לשקר הבא.

פעם שאלתי כלב;
"כלב מה את חושב על המצב?"
והכלב ענה לי:
-"אני יודע? יש יהודים, ערבים, הולכים מכות, פה סובלים שם
סובלים, שמעתי שפה יש כלבים שמנים ושם רזים אבל סה"כ אני לא
מעודכן"
-"יפה כלב!", עניתי.
לאחר מספר רגעים קצרים הכלב אמר בקול מהסס
"אפשר את העצם שלי עכשיו?"

היה היה פעם גמד ענק, אנשים שעברו לידו נהגו לצפות בו ממושכות
מכיוון שלא הבינו מהו, גמד או ענק. שמועות הגיעו לאוזניי שגם
בממשלת ישראל שוקלים את הבעיה בכובד ראש.
במסיבת עיתונאים שכונסה שלשום מסר רה"מ את ההצהרה הבאה:
"הבעיה הקשה הזאת לוקחת את כל משאביה של הממשלה ולכן יתכנו
קיצוצים והצעות חוק פחות חשובות יידחו או יבוטלו".

-"האין שפיות במקום הזה?", אמרה עליסה,
-"ומה היא שפיות בענייך?", ענה החתול המחייך.
-"שפיות הוא כל דבר שלא פה"
-"ומה זה פה?", המשיך החתול
-"פה זה דרקונים גדולים וגמדים קטנים"
-"וזה לא שפוי בעינייך?", אמר החתול,
-"לא - זה פשוט לא נורמלי, ואם תיתן לי עכשיו את סליחתך אלך
לחפש לי שפיות במקום אחר," ענתה עליסה בזלזול גלוי.
-"לכי לחפש לך שפיות, ואני אלך לחפש לי חוסר שפיות אצל אנשים
אחרים".