כשדיברנו אמרת שיש לך הרבה ללכת כדי לראות שמיים,
שאת כלואה בין ארבע קירות והוא לא מקשיב למה שאת באמת רוצה,
ואמרת שאת לא מרוצה,
החלון שלך משקיף אל הרחוב העזוב בינתיים.
אז פתחת את הדלת ויצאת בריצה,
וחצית רחובות וערים,
מבלי להשאיר מכתב, הודעה,
יצאת לשדות הפורחים.
והעשב שלך הוא רך ונפלא, דואג למשען לראשך,
זוג פרפרים שעברו בסביבה שובים מיד את ליבך,
במחול מטורף של צבעים וכנפיים מלבים את השמחה.
ורק זיכרון עמום ורחוק נדחק בשכיחה,
שפתחת את הדלת ויצאת בריצה,
עזבת רחוב ובתים,
בעל, בית, משפחה,
יצאת לשדות הפורחים.
ואין לא צער ולא חרטה,
הפריחה משגעת.
היום הוא נפלא.
השמיים שלך החופש נצחי אין איש שידע
שעזבת את הבית ויצאת בריצה,
עזבת הכול מאחור
את והטבע, ילדה חופשייה,
ואת לא מתכוונת לחזור.
כשדיברנו אמרת שיש לך הרבה ללכת כדי לראות שמיים,
זה מפליא והכול, בהתחשב שהשמיים ואת, הלכת בינתיים.
לשדות הפורחים, כי הם החיים ואת לא מתכוונת לזכור.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.