השמש זורחת בשמיים במקום בלב,
הכאב שורט בציפורניו את האוהב,
הבדידות זועקת לקרבה ,
מדממת מכאב הגעגועים והאכזבה.
כבר לא נשארו דמעות לבכות בהם,
כמעט לא נשארה התקווה.
(חשבת פעם במי אתה פוגע?
הרגשת פעם את לבי שהייתי כל כך קרובה?
אני לא אתן לך חופש מהאשמה!
בלי נשיקת פרידה?!
בלי חרטה?!)
אז מה זאת בעצם אהבה?!
ולמה אני באמת מחכה?!
אולי הפנטזיה היחידה שאני נשארת בגללה
אף פעם לא תהיה שלי
רק רוצה חמימות ומגע,
חדירה ללב,
ולא לפרי האהבה
התקווה מתה אחרונה,
מנסה לנקות את כל הדם מהאכזבה.
להישאר כל כך פגועה מהאשליה
של להיות קרובה,
להרגיש כל כך רחוקה
מלנשום את האהבה,
חלקנו רגעים חלומיים ביחד
נשימתנו התאחדו כנשמה אחת
גופנו זעק עירום בלהט
אך בלילות שפקחתי את עיני למציאות
הרגעים הללו הפכו לסיוט
הסיבה היחידה שהתאחדו אז
רק מזכירה את מה שכל כך רחוק להיות שלי
את הקסם שהיה לך כל כך קשה להשאיר לי
ואת הפחד הגדול הזה
להרגיש שוב את הלב כואב.
(פעם חשבת במי אתה פוגע?
פעם הרגשת את לבי שהייתי כל כך קרובה?
לא אתן לך חופש מהאשמה!!!!
בלי נשיקת פרידה?!
בלי חרטה?!)
רוצה רק חמימות ומגע
חדירה ללב
ולא לפרי האהבה
התקווה מתה אחרונה
ומנסה לנקות את כל הדם מהאכזבה
אז תבוא אליי פעם בלילה
ותלחש לי מה זאת אהבה
תבטיח שלא תעזוב
ואיני ירגיש שוב כאב
כי ללב כבר נמאס להישבר
שהדמעות התייבשו לגמרי
והחיוך יציף את פניי באושר
ואתה תישאר לחבק,
ולהרטיב אותי בחום וברגש ולא בדמעות
שכל החלום הזה לא יעלם כשהשמש תזרח
שלא תבזבז סתם קרניה
לעוד יום של אכזבה
שאני כבר אדע אם היה שווה את כל הסבל הזה
שאני כבר אדע למה לעזאזל אני כל כך מחכה
שיהיה כתוב בשמיים: כן, זאת אהבה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.