גדות המנזר בין מזרח למוכר
בשתיקה אופיינית מחופש לאיכר
יוצא אל העיר עטוף צעיף
מבט מהסס פתאום ריח חריף

תנו לו במה הוא יגרום לכם לבכות
תנו לו פסנתר שינגן עליו שעות
פנס רחוב קודר בסמטה חשוכה
עם מפוחית שקיבל ומטרייה הפוכה

זרקו אותו חבול, קראו לו כופר
כשהבין שהוא לבד נפל וקילל
על גדות המנזר בין עיקר ותפל
ספק אם הוא שר שם ספק התפלל

תנו לו במה...

ברכיים שמוטות על אדמה יבשה
הרגיש מרומה אדום מבושה
על גדות המנזר התרחק וכעס
אולי אנסה מזלי בקרקס

מהחבל נפל, מהכלוב לא יצא,
באריות הוא נלחם, נלחם ונפצע
בגוף מרוסק פתע אורו עיניו
שחורים ולבנים הגישו לידיו...

תנו לו במה הוא יגרום לכם לבכות
תנו לו פסנתר שינגן עליו שעות
וליד פנס רחוב בסמטה חשוכה
עם מפוחית שקיבל ומטרייה הפוכה

מילים - אנטין בני.
לחן - אנטין בני.
ביצוע - גם אנטין בני.