יולי ויצמן / מטאמורפוזה |
מעגלים בי מתנצחים
אברה אצמיח למצוא בי רוגע
ואתם אינכם רואים דבר.
שגרת יומי כאבן שואבת בחיי
כהרגלי אכנס מכאובי אל תוכי
רגלי קלות, לרוץ לרוץ הלאה
ואתם אינכם רואים דבר.
וברגעי הדממה
הזכרון בי מחלחל
עצמת השינוי מכה גלים
בי, בעצמותי
בנשמתי.
לא אקפל מילותי אל תמצית השאלה
לא אבקש לדעת את שאיני מבינה
רק אגע בפצע הכואב
אחטט בצלקותי
ואנוח על משכבי בשלום.
ואתם אינכם רואים דבר
אתם, אינכם רואים
דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|