בשעת בוקר צוננת נכנסו בחור בחורה וכלב לבית הקפה. הם נראים
כבני 30.  הכיסאות היו רטובים מהשטיפה שהעניקה בעלת הבית
למקום.
הוא נכנס עם הכלב, קשר אותו לכיסא שלידו. היא נכנסה אחריו,
לבושה לעבודה, בגדיה מתוחים כמו שערה, מקרינה שאפתנות שעדיין
לא הגיעה לכדי מיצוי, והניחה את התיק שבידה על הכיסא הסמוך. הם
התיישבו בחזית בית הקפה, ליד המדרכה.
הם לא דיברו כשנכנסו. כבר בדרך ידעו לאן ילכו, ואיפה ישבו.
מלצרית הניחה בנימוס שני תפריטים על השולחן, וחייכה אליהם חיוך
השמור לקבועי המקום.
הוא העביר לה תפריט בלי לדבר. כשהמלצרית סובבה את גבה אליהם
הוא העיר משהו באגביות כשעיניו בתפריט. היא עיינה בתפריט ופלטה
אנחה סתמית. אולי אמר לה שנמאס לו מהקפה הרגיל. היום בא לו
משהו אחר.
המלצרית מגיעה אליהם, מצביעה עליו וממלמלת משהו מהיר. הוא
מחזיר לה משפט קצר, שנרשם בפנקס ההזמנות, והמלצרית חוזרת
לכיוון המטבח. כנראה הזמין בשביל שניהם.
הם פשוט יושבים ונושמים את היום החדש, לא מחליפים מילה ביניהם,
שתיקה ללא מבוכה המעידה כי הם ביחד כבר תקופה ארוכה, ובמהלך
היום האחרון בילו שעות רבות ביחד.
ידיו על בטנו, רגליו פשוטות לפנים, הוא מעיף מבט בכלב. הכלב
מפלבל מדי פעם בעיניו מצד לצד ולא מתעניין בדבר מהנעשה בבית
הקפה. רואים שזה הכלב שלו. הוא מטפל בו, הוא לוקח אותו
לטיולים. הכלב דומה לו יותר. לברדור שבע, המכיר את שגרת היום
של הזוג. היא בוודאי התרגלה אליו, אך נראה שלא תיגע בו עכשיו
בגלל השערות שהוא משאיר על הבגדים.
הוא לא הולך הבוקר לעבודה, אך הוא לא נראה מובטל, אין לו את
הפרצוף המודאג, או את פרצוף רגשות האשם שמן הראוי שיהיה למובטל
בבית קפה.
שניהם מקבלים קפה הפוך.
נראה שהוא מתחיל לעבוד מאוחר יותר. דומה שהגיע לבית הקפה,
ובעצם התעורר מוקדם רק בשבילה.
הוא שואל אותה משהו בסגנון - " איך נגמר הסיפור ההוא, עם איך
קוראים לו?"
היא מתעוררת. ברור לעין שרכילות היא מאוד אוהבת. היא מתיישרת
על הכיסא ופונה אליו. ופתאום היא לא סותמת את הפה. יש לה סיפור
מצוין בשבילו, והיא מאוד שמחה שהוא שאל אותה. בדיוק על זה היא
רצתה לדבר איתו. היא ממשיכה מהאמצע סיפור שניכר שהתחילה כבר
במקום אחר, אולי בלילה, ומשהו הפריע לה לסיים.
נראה שבסיפור הזה יש לה דג שמן ברשת. העיניים שלה נוצצות כשהיא
מספרת לו סיפור מצחיק באושר גדול האופייני לשיחה על חשבונו של
מישהו. אושר כזה שהתעורר אצלה נראה מרושע. היא מספרת על מישהו,
כנראה מישהי, בגלל העוצמות שהיא משקיעה בעניין. יכול להיות שיש
פה עסק עם קנאת נשים, אבל לא נראה שהיא תודה בזה, אפילו לעצמה.
היא שמחה על ההזדמנות לספר לו בקלקלתה של אותה מכרה. הוא
מקשיב, ידיו אוחזות בקפה.
הוא נראה מרוצה למדי על שדובב אותה לעוצמות כאלו ונותן לה
לשפוך הכל, מגחך כשצריך. הוא צריך את הקפה כדי להתעורר.
היא כבר ערה לגמרי.