הוא הולך לו עם גב זקוף. וגאה.
עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני קצוץ.
                                וגב זקוף.
                                 וגאה.

ובפנים, שם הכל רקוב. כמו תפוח מת.
והכל מסובך. כמו מבוך אינסופי.
והכל משוגע. כמו אדם קשור. והכל מוזר.

מסתכלת במבט מעריץ לא מעריץ
לא יודעת לפעמים מה לחשוב.
מה לחשוב כשהוא הולך עם הגב הזקוף. והגאה.
וחושבת. ומתעניינת.    בכל הבפנים.
                            בכל המסובך.
                            בכל המשוגע.
                            בכל המוזר.

ואולי אני לא אבין אף פעם.
אבל הוא,
הוא ימשיך ללכת עם הגב הזקוף. והגאה.
וכמוני, לא בטוח שגם הוא אי-פעם יבין.






-אמיר-