רציתי כבר הרבה זמן שלא מאתמול שכבר עבר לספר סיפור שלא קרה אף
פעם, או במילים אחרות, סיפור.
הכל לא קרה לפני שעתיים בערך, כשחבר שלי טיטי שלא באמת היתה
מכונית ספורט מגניבה כזאת, אכל אוכל של סבתא אבל אני סוטה
מהנשוא מורחב.
בקיצור, טיטי גיבורנו לא ממש אהב את כל העניינים הפשוטים ולכן
הוא ירה לעצמו בראש, אז נעבור לנושא אחר.
מכיוון וכולם יודעים כיצד אמבות חד-תאיות מגיעות לתקופת הייחום
שלהן, אני לא אהיה מניאק ואגיד לכם שהקוסקוס של טיטי הוא הכי
טעים בארץ אז טוב.
והנה שורה של שאלות: איך מה מי כיצד למה היכן איפה מדוע. (לא
יודע למה רשמתי את זה, פשוט חשתי צורך אדיר).
בכל אופן, צורה, מידה וגודל אפשר להגיד שאי אפשר לאמור לבואש
לא להיות מסריח.
אני עדיין זוכר כמה מצחיק היה אבל עכשיו כשאני חושב שוב זה לא
היה כזה מצחיק.
איך הלך הנכה לעיוור שראה את הקירח תולש לעצמו שיערות? אהה נו
זה לא בעיה, הקירח תלש לעצמו שערות מהידיים.
ואם נחזור רגע אל גיבור סיפורנו, טיטי... אה בעצם הוא התאבד אז
לא נחזור אליו.
תיארתם לעצמכם פעם איזה מגניב יכול להיות? גם אני לא.
הכי אהבתי אצל טיטי שהוא ידע להכין חביתה מקושקשת והוא בכלל לא
היה צריך בשביל זה טושים או צבעים!
כמה חבל שהוא הלך לעולמו... אמרתי לו אפס פעמים שאסור לו, אבל
הוא לא רק שלא לא שהוא לא הקשיב לי, הוא אפילו הלך הלך הלך הלך
עד שהתעייף והתחיל לרוץ (איזו בדיחה ישנה ודפוקה).

וזהו הסיפור כולו על טיטי שלנו, שחסר לכולנו פה מאוד, אפילו
לסבתא שלי שאין ממש הרבה שיער על בית החזה כי זה לא יפה אכל
שווארמה ואם מנסים ממש חזק מצליחים אבל לא נשים את כל הביצים
בסל אחד.