למה זמן כה רב אתה לא מתקשר?
למה אליי אתה לא חוזר?
נזכרת בך...
בעינייך, בקולך
נזכרת באותו יום גשום,
נזכרת בנשיקה הראשונה,
בזמן הקסום,
שבילנו יחד.
האהבה ללא הפחד,
מבגידה או אכזבה,
פשוט אהבה...
טהורה וטובה.
ואז צלצול הטלפון מבשר,
כי מתת לפני דקה ויותר,
וא עולמי נחרב תחתיי,
לקח לי שנייה, דקה אולי,
ובעיניי, כמו במראה,
הופיעה השתקפותך, איך זה קרה?
הרי את התורה למדתי...
ואת ה' לא איכזבתי...
נו , אז למה זה מגיע לי?
למה אתה מעניש אותי?
ועברו כבר חמש שנים מאז ראיתי אותך,
ושנתיים מאז מותך,
זוכרת אני הכל אהובי,
ואולי מתי שוב כשאמות...
שוב תחבק אותי...