חגי קמרט / אב ובן על רקע שקיעה |
ערב בא מחלונו של יום
בלשון כלבים ורודה מושטת.
עיני דרקון שפוכות ירוק
שנהב הפיל כסהר רטט.
דמעו הנחלים דמים
נטפו לבנענים שלכת,
חצבו התהומות בהר
שברו סלעים, אבני ברקת.
אור שבעת האיר פני מת
ורוח עז נשבה עצבת
ראיתי פני אבי, כעת
ממקום שלדי חסר קרקפת.
ראו הפיגומים פנים
חיוורים כפגר בר בערב
שני חורים בהרת אף
שיני אבי נושרות כהרף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|