שוב מוצאת את עצמי
במקום לא קיים
שם שוקע הזמן האבוד.
שוב כמו פעם,
צועדת הלוך וחזור
והלוך
ואליו לאיבוד .
שוב איני מבחינה בין הדם והלב,
בין עורי הסומר לעורו.
שוב עוצמת עיניים
שוב פורשת ידיים,
ממתינה לגלים שייקחו.
לא אוחזת אותו,
לא נותנת אותי,
רק אוטמת אוזניי לבכיי.
לא אוהבת אותו,
לא חושקת אותי,
לא שלי, לא שלו, לא שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.