שלמה הנרי / את |
את כמו פרח רך ונדיר
נכנסת כך פתאום אל חיי
אני נושם אותך כאוויר
מתוקה את כצפיחית בדבש
יפה את כשושנת ההרים
ליבך כבר את ליבי כבש
הכאב נעלם ממגעך הנעים
כזוג יהלומים הן שתי עינייך
צלולות הן כמיי מעיין זכים
מאירות את דרכי בסערה אלייך
כאורות מגדלור בלילות ברקים
אני חש את טעם האהבה בפי
טועם אותך בין שפתותיי
אוהב מאוד כשאת איתי
את אהובתי, הסיבה לחיי.
12.07.2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|