עומדים כל כך קרובים אך כל כך רחוקים.
מרחק של עשרה צעדים, אשר כל אחד מאיתנו מוכן לקחת רק לכיוון
ההפוך.
מבטים מתחברים מעלים קשר מהעבר.
המקום שלנו כל כך מתאים - ליד קברי האבות.
אני מתארת לעצמי אותי כרבקה ואותך כיצחק - חבר שלך היה אליעזר.
שואלת אני את עצמי מי מאיתנו יותר כבשה? אתה בגלל ראשך או אני
בגלל פחדי.
הולכים במעגלים האין סופיים, מפחדים לשבור את הרצף.
העתיד נראה כל כך רחוק והלב כמעט נוגע בו.
שאלות רבות עולות, אך באופק אין אפילו תשובה אחת קטנה.
עוד מעט תשקע השמש ושנינו נלך לדרכנו, נתראה אולי בעוד שנה,
אולי אחרי.
כשעליתי היום לקברו של אבא שאלתי אותו - אבא, למה?!
אבא שתק.
כנראה שהשתיקה טובה לבריאות - בזמן האחרון כולם שותקים.
אך שאלתי היא - לבריאות של מי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.