נכון שלא הייתי אמורה להקשר אליך אחרי. כך זה לא היה אמור
להיות. ידעתי מראש שזה יהיה משהו של פעם אחת, שהמשחק מכור. אבל
זה לא משחק פייר, אני מוכרחה לציין!
אילו מן כללים אלה, שהאדם הראשון איתו אני טועמת מזה, יהיה לי
לאחר המעשה כזר? באיזה ספר הוראות הודפס כי את האדם שאתו
חוויתי את הרגעים הספורים המענגים בחיי הקצרים, לא אראה
לעולם?
לא נשמע לי הגיוני שלא אצור אתך קשר, בועז, אחרי הרגעים
האינטימיים הללו שחוויתי עמך.
זה לא הגיוני כי לאחר שנצמדת אלי כך בחוזקה, מסופק למשמע אנחות
ההנאה שחמקו מבין שפתי, תעלם כך לעד מעולמי. אולם, אני מניחה
שבכל זאת אין זה הולם שאפנה דווקא עתה אל אותו הגיון, מאחר ולא
פניתי אליו לפני המעשה...
הרי אתה הנך בוגר ממני בהרבה, ובעל ניסיון רב. רבים לא היו
מבינים את פשר מעשי אתך, ומטיפים לי כי מסוכן הדבר והמעשה הנו
הזמנה פתוחה לצרות צרורות.
אך אני ידעתי, ידעתי כי עליך ניתן לסמוך, ואכן סמכתי עליך,
סמכתי כי תנקוט בכל אמצעי ההגנה הדרושים בכדי שיישאר לי טעם
מתוק בפה. ואבוי! נשאר לי טעם של עוד...
כי היית כל כך סבלני ומתחשב, בועז, לבד הבנת שאני קצת חוששת.
אתה, היית אקטיבי ולקחת פיקוד, מדריך אותי ומרגיע. היה בינינו
תיאום מושלם! יחד הגענו לשיא הגובה, גבוה מכפי שיכולתי לחלום.
לקחת אותי אל העננים! רק אתה ואני... רק אתך המראתי מעלה, כל
גופי רועד מהנאה... ואז כשהגענו לשיא ביחד... זה פשוט פרץ בבת
אחת החוצה... והאטנו את הקצב...
רוצה שוב לעשות את זה אתך!
רוצה עוד צניחת טנדם!
שלך, עדיין בעננים, שנדי. |