פנים עגולות מדי - בלי קווים
ישרים.
אף קטן ועקום - אפילו הנחיריים לא
שווים
פה גדול מלא
חרא-
הכל יש בפה שלה.
גבות
מזויפות-
יותר מדי חדות.
אוזניים -
גדולות גדולות גדולות.
שיער -
דרך השיער היא מנסה להעביר מסר.
היא מנסה להוכיח מי היא עצמה. ורק השיער הוא מה שמשקף אותה
באמת.
למרות שהוא צבוע וכל שבוע נגזרות ממנו שיערות אחדות ולמרות
שהוא עובר טיפוליים ושינויים.
זאת היא בעצם.
היא רק מרגישה כמו שיערה אחת על ראשה.
היא מרגישה צבועה.
וכשעובר עליה משהו - כשנופל עליה משבר נגזרת עוד שיערה והיא
מרגישה כאילו היא גוזרת את חוט החיים של עצמה שוב ושוב ושוב כל
יום, כל שבוע, כל חודש מחדש...
אף שיערה לא דומה לשיערה אחרת, כל אחת מהן שונה בצבע, באורך,
בצורה, בסוג, ובמראה הכללי
בדיוק כמוה בכל יום אחר בחייה.

היא ישבה לרגע לבדה, לבד, בחדר, ונכנסה לתוך עצמה וניסתה סוף
סוף לשמוע את מה שהגוף
צ-ו-ע-ק
לה מבפנים... וכל מה ששמעה היה:



"מ-פ-ל-צ-ת"