חום גופך זה הלא נשכח, התחכחות לכל רחש רך,
והרדיו שמנגן שיר ישן עתיק ומשובח.
נסחפים ומרחפים לצלילי זרם מים הומים, אני כאן להיות איתך
אך רוצה לתת לך את כל המרחב, כותב מכתב,
איך שאותך אני תמיד אוהב, ועכשיו,
עובר את הקו... ומכפר, האם זה נחשב?

לעומת זאת עכשיו כשהגורל נכתב,
רוצה לאסוף את כל שברי האמון שנסחפו לחוף,
אל יום האתמול ואל התוגה שבשקיעה אחת רומנטית איזו אכזבה,
אני מחכה לקצה החוט ממך, אני מחכה לו כאן, כאן ועכשיו.

שוב רוקדים לצלילים רכים,
אני ואת בקצב החיים והזמן שעובר עכשיו
לא יחזיר הכל למוטב,
לפעמים מעידות קורות, ומלבד זאת יש עוד צרות
הדברים אף פעם לא פשוטים, אך זה מה שנקרא - החיים...
ואיתך זה אף פעם לא ריקוד שנשכח
ועכשיו במכתב עוד מסביר איך שטוב לי איתך

ולעומת זאת עכשיו כשהגורל נכתב...